הפסיכולוג

אמרו לי :"במצבך, אתה חייב ללכת לפסיכולוג!!! חייב. דחוף. הוא יעזור לך להתמודד".
אז אחרי בירורים ממושכים, החלטתי שלא כהרגלי, להקשיב לאחרים ומצאתי עצמי יושב בכורסא אצל פסיכולוגית. אני מודה שחרף הציניות הטבועה בי, אני ממליץ את החוויה לכולם. חולים בגופם וחולים בנפשם כאחד.

המפגש בן 50 הדקות התחיל באימות פרטים כאלו ואחרים שלאחריו השתררה לפתע שתיקה נפלאה. לא שתיקה רועמת מעיקה. פשוט שתיקה נעימה. קסם אמיתי! לאחר כמה דקות של שקט, התחלתי כבר להרגיש טוב יותר והבנתי פתאום על מה כולם מדברים. חבל שלא באתי לפני.

בשלב מסוים, החליטה הגברת הרואה בתוך מוחם של תועים, להפר את הרוגע (ולמעשה להפריע לטיפול!!!), שאלה לשלומי וכן אם אני מעוניין לדעת עליה "דברים".
לאחר אימות פרטים אישיים שלה וסקירת ההסטוריה האקדמית והתעסוקתית (שלה), הרגשתי שאנחנו בשלים לשוב לטיפול עצמו, כלומר להיות בשקט.
לצערי, בשלב הזה קרו שלל אירועים דרמטיים שבתחילתם היא החליטה לשאול אותי על ילדותי ברומניה (!).בתגובה אני החלטתי להציץ ימינה בשעון (לא מתוך שאיפה נסתרת לסיים את הפגישה אלא מתוך רצון אמיתי וכן לדעת מה השעה על מנת לסיים את הפגישה). בחושיה החדים כפסיכולוגית מקצועית, היא הרגישה את רצוני (מניח שגם בגלל שהשעון היה ממש רחוק והתאמצתי במשך מספר דק לראות את המחוגים ולפענחם) ופלטה אנחת ייאוש קלה.

הקסם פג.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “הפסיכולוג

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s