רסיסים של זכרון

אז איך הזכרון שלך?" היא (הנוירואימונולוגית) שאלה 

למה את שואלת?" תהיתי בחשש. היא הסבירה שאחד התסמינים המשמעותיים של הטרשת, הוא אבדן זכרון לטווחים משתנים. הודיתי לה על הדאגה ואמרתי שלדעתי הוא (הזכרון) קצת מקורר לאחרונה. בהמשך, היא ביקשה לבצע מבדק זכרון (מעין מיני מנטל). שאלתי למה היא רוצה לבצע לי מבחן של חולי אלצהיימר ואז היא ציינה שאחד התסמינים המשמעותיים של הטרשת, הוא אבדן זכרון לטווחים משתנים. היא הסתכלה עלי קצת מוזר כאשר היא אמרה את זה. בכל אופן, המבדק מטופש להחריד וכולל זיהוי של צורות, מתמטיקה בסיסית, התמצאות וזכירת פרטים למשך זמן מסוים. בטח היו שם דברים נוספים, אבל כרגע אני לא כל כך זוכר אותם. מה שאני כן זוכר, זה שהיא אמרה לי חמש מילים וביקשה שאשנן אותן. זה היה פשוט להחריד. "קלי קלוטו", כמו שאלון אומר. אחכ דיברנו על תיק מגניב שיש לי בעבודה. כעבור מס' דקות, היא ביקשה שאגיד לה את אותן מילים… חייכתי – היא גם חייכה (יש לה חיוך יפה לנוירואימונולוגית שלי). בזמן פיזור החיוכים, ניסיתי לחפור אצלי על מנת להיזכר במילים הפשוטות כל כך שנאמרו לי רק לפני כמה דק'. בשלב זה ראיתי את החיוך של הנוירואימונולוגית שלי נסדק קלות ומפנה מקום לדאגה. אני המשכתי לחייך (כמובן). התשובה הרי ממש פה. רק לשלוף. נו כבר. קיבינימאט! לבסוף, היא חסה עלי והפסיקה את הדבר הזה ואמרה בטון הכי רציני שהצליחה לגייס:"אחד התסמינים המשמעותיים של הטרשת, הוא אבדן זכרון לטווחים משתנים.

https://youtu.be/lWWT_EUvl70

מודעות פרסומת

9 מחשבות על “רסיסים של זכרון

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s